יש לי רגישות יתרה בחגים ולחגים.
בבת אחת אנרגיה ישנה באה לבקר ונדמה כי העצבות הסמיכה שנדבקה לקירות הבית שגדלתי בו אומרת שלום ,ממירה עצמה לאויר – אותו אני נושמת שוב, גם ממרחק של 30 שנה ו־70 ק"מ.
תרבות משפחתית, כמו גם תרבות ארגונית, שורדות שנים רבות.
מקומות משתנים, אנשים מתחלפים, אך משהו נשאר: דפוסים, אמונות, רגישויות.לכל משפחה יש אנרגיה מובחנת וחבריה מרגישים אותה ונאמנים לה באופנים מפתיעים. נאמנים לציניות , לחרדה, להישרדותיות , לפרפקציוניזם ועוד
אבל מי היא אותה יישות שנקראת משפחה או ארגון? תחשבו על הדרך שבה אנחנו מדברים עם יישות לא־נראית כאילו היא מוחשית:
"ביטוח הלאומי מטריף אותי", "המדינה בצרה", "בית הספר הגזים"
ובכן אנחנו לא משוגעים – אנחנו מדברים לאגרגור
אז מה זה אגרגור (Egregore)?
מושג מעולם המיסטיקה: יישות אנרגטית קולקטיבית שנוצרת כשקבוצה
של אנשים חולקת לאורך זמן רגש, אמונה או רעיון משותף.
הוא מתקיים בזכות תשומת הלב שלנו – מה שאנחנו חושבים, מרגישים ועושים –
ובאותה נשימה משפיע עלינו בחזרה. יישות "חיה" שיוצרת שדה פסיכולוגי משותף .דתות, מפלגות, קבוצות ספורט, ארגונים או קהילות – כולן מייצרות אגרגורים.
אגרגור ותיק, בעל היסטוריה והרבה מאמינים – הופך לעוצמתי ומשפיע באופן לא מודע על הפרט עד כדי כך שיכול "לנצח" גם את התוכניות הכי מחושבות.
אפשר לומר שאסטרטגיה (תוכנית פעולה שקשורה לרצון ויעד) היא כמו מפה חדשה, אבל האגרגור הוא הנהר. אם לא מכירים את הזרימה שלו, המפה תירטב ותיקרע…
אבל אם עובדים עם הזרם – המפה הופכת לגשר.
האגרגור מתקיים מעל לסך האנשים.ולכן אם אחים לא מדברים, המשפחה ממשיכה להתקיים ולפעול עליהם.
אם עובדים מתחלפים הארגון ממשיך לקיים תרבות ארגונית זהה, גם לפעמים כשברור שזו אינה תורמת ואף פוגעת במטרותיה (קחו לדוגמה את מערכת החינוך) זו הנשמה הקולקטיבית של הקבוצה.
איך אגרגור פועל?
האגרגור הוא כמו ספר היסטוריה אנרגטי – ספר שמסרב שייתלשו ממנו דפים.
עבורו, אירוע "רע" או "משמח" – כולם חלק מהשדה המשותף.האדם הפרטי לעומת זאת רוצה למחוק, לשפוט, להסתיר. מוכן לגשת לספר ההיסטוריה ולתלוש את האירועים שהיה רוצה לדלג עליהם, לוותר עליהם, שמתבייש בהם, אירועים שמתנגשים עם הערכים ששם על דגלו.כשהאדם עושה זאת (מוזמנים להציץ בספרי הבגרות בהיסטוריה ולראות מה לא מופיע שם)
האגרגור מתחיל לרעוד ולייצר מערכת פיצויים.
האגרגור "דואג" שמישהו אחר במערכת יחזיק את מה שהודחק.
כך נוצרת לפעמים תרבות חמקמקה:
- חברה שקמה על בסיס בגידה עסקית ישנה, ושנים אחר כך חיה בחוסר אמון מתמשך בהנהלה.
- ארגון שבו עובדת אחת נפגעה, אבל גם אחרי שהסיפור הושתק – שנים אחר כך חוזרת שוב ושוב תחושת קורבנות והתעמרות בין העובדים.
מה אפשר לעשות?
כיוון שאגרגור הוא יישות אנרגטית – הוא זקוק לכלים אנרגטיים.
וכאן נכנסת הקונסטלציה הארגונית:
היא מאפשרת לתת לו ייצוג, לשוחח איתו ומתוכו ולהבין את נקודת מבטו.מאפשרת ממש בקלות לאבחן תרבות ארגונית , להבין את היחסים שבין אגרגור לאגרגור - למשל במיזוגים ורכישות (בעולם הארגוני) ובחתונה (בעולם המשפחתי). וליצור סדר חדש שמכבד גם את הקולקטיב וגם את הפרט.
הערות
